fbpx

 

מאמרים ומחקרים

ד"ר ברנרד רולין, הזכור לטוב מהרצאות האתיקה שהעביר לחברי הארגון, כתב שמכירת מזונות במרפאה, מתוך עמדה שהמזונות האחרים המשווקים בחנויות אינם בריאותיים מספיק, היא פעולה שאינה אתית. לדבריו, זהו שימוש לרעה בסמכות הרפואית (Aesculapian Authority) המוקנית לרופא הווטרינר.

גם יצרניות המזון הגדולות מכירות בסמכות הזאת ומנצלות אותה לשיווק מוצרים "רפואיים". אני משתמש במירכאות, מפני שבאופן רשמי המזונות הללו אינם באמת רפואיים, אך הם משווקים כתרופה. לכן חברת הילס בחרה בשם "Prescription diet" שנותנת למוצר איצטלא של תרופת מרשם. מכיוון שזהו קו מוצרים רווחי לחברות, והשם כבר נתפס, בחרו החברות האחרות להשתמש בשם ""Therapeutic diet. האמת היא שהדרישה למרשם אינה קיימת בין הלקוח למשרד הבריאות (או למשרד החקלאות), כי אם בין היצרן לרופא הווטרינר. מזונות כאלה נמכרים רק במרפאות, או בחנויות על-פי מרשם וטרינרי. מבחינה רגולטורית, מוצרים אלו אינם תרופות, מכיוון שלא עמדו בדרישה של יעילות ובטיחות, ואפילו כמזונות – לא תמיד עומדים במבחן של שלמות תזונתית. בארצות הברית היה ניסיון שלא צלח של הרופאים הווטרינרים להכרה במזונות רפואיים כתרופה, מפני שבמדינות מסוימות, תרופות אינן מחויבות במס קניה, דבר שהיה מוזיל את העלות לווטרינר. ה-FDA התעקש על כך שמזונות אלו אינם תרופות. לכן גם לא ניתן למצוא התוויות רפואיות על האריזה, מפני שבארצות הברית, כמו בארץ, אסור לייחס למזון או לתוספי תזונה סגולות ריפוי (גם הטענה שמגיני סחוס תומכים בריפוי מחלות מפרקים היא עבירה על החוק, שבמישור הרפואי ההומני כבר הגיעה לבית המשפט בארץ).

על מי אם כן אפשר לסמוך? המדענים של יצרניות המזון הגדולות מנהלים מחקרים שתומכים במזונות ה"רפואיים" והרגילים. האם זה מחקר מוטה? ייתכן. ברור שלעולם לא נראה פרסום של מחקר "ממומן מטעם", שתוצאותיו אינן תומכות בתזה. ומה עם המחקרים באוניברסיטאות? גם שם ממומנים מחקרי תזונה בכסף מסחרי, ואסור לשכוח את הקשר החם הכללי שיש בין בתי הספר לרפואה וטרינרית לבין חברות המזון הגדולות. ד"ר סטנלי מרקס ששמע שבארץ יש מקרים  כל כך מועטים של היפרתירואידיזם בחתולים, אמר לשומעיו: "אני רואה כאן עבודת PhD רצינית, ולדעתי הילס צריכים לממן אותה". חלק ממשתתפי הסמינר צחקו, למרות שזה לא ממש מצחיק. זו המציאות, וכולנו מכירים בה. ומה עם הווטרינרים הפרטיים,כלומר, אנחנו? האם אנחנו עושים משהו כדי לשמור על יושרה מקצועית בתחום לימודי התזונה? היש מאיתנו מישהו  הקורא ספרות מקצועית בתזונה, שהתפתחה במקביל אך בנפרד מהז'אנר המסחרי? אולי רק וטרינר מוזר במיוחד, שאוהב ללכת נגד כולם, ומוכן לסבול מאובדן הכנסות.

איך יוצאים מהמצב? איך ממשיכים להתנהל בצורה אתית אל מול הלקוחות בנושא ההזנה, אם אנחנו כל כך מקובעים ומובלים באף? התשובה היא שאנחנו חייבים לפתוח את הנושא וללמוד גם את הגישות האחרות, שלא לומר, המתנגדות. זוהי החובה שלנו כווטרינרים, והחובה של ועד הארגון כמוביל הקבוצה. ישנם גם קולות שאינם קיצוניים, המשמיעים דעות אחרות: אולי כדאי להמליץ לבעלי חתולים להימנע ממזון יבש כדי למנוע מחלות דרכי השתן? אולי כדאי להימנע ממזונות עתירי תירס וחיטה כדי למנוע השמנה? אולי רצוי לשקול הוספת מזון טרי המכיל ויטמינים, מפני שידוע שבייצור התעשייתי אלו נהרסים ומוכנסים למזון באופן מלאכותי ואיתם גם חומרים משמרים? האם כל תוספת לצלחת מפרה את האיזון המושלם של תזונת הכלב? מה כל כך מסוכן בלתת לחיית המחמד גם מזון טרי בנוסף ליבש? והאם אנו, כבני אדם, אוכלים מנת מזון יומית מושלמת מבחינת היחסים בין המרכיבים?

אין זה סביר שנמצא חוקר תזונה בכיר שיצא נגד המזונות המסחריים או שיתעמק באלטרנטיבות הביתיות. מרצים בעלי שם בתזונה וטרינרית לא ירקו לבאר ממנה הם שותים. מכאן הדרך לשלילת כל מה שאינו ארוז וממותג – קצרה ביותר. לעולם לא נראה מחקר מסודר ורציני על הקשר שבין האכלה במזון מסחרי מאוזן לבין התפתחות מחלות מסוימות. לא סביר שאי פעם נקרא תוצאות מחקר שבוצע באוכלוסיה גדולה, שבדק דיאטה "אחרת" בכלבים או בחתולים. מי יממן מחקרים כאלו? אם נרצה להיחשף לרעיונות פחות מקובלים, או לנתונים שנאספו מתזונה בלתי מסחרית של חיות מחמד, נצטרך לפנות למרצים מהשוליים, או לכאלה הנחשבים אפילו לתמהוניים. מה נפסיד אם נקשיב להם? חובה עלינו גם לשוטט באתרי המידע ולקרוא דעות שונות בראש פתוח. האינטרנט מלא בנתונים ובוויכוחים בתחום, ואסור לנו להתחמק מהדיון הציבורי. ציבור מחזיקי חיות המחמד קשוב מאוד לרעיונות חדשניים, במיוחד כשהוא נדרש לשלם מחירים מטורפים על שק מזון לכלב. וגם אנחנו צריכים לחשוב פעמיים, לפני שאנחנו ממליצים בתוקף על שק מזון תחת התוויה של תזונה קלינית לכלב, שעולה לבעלים סכום הגבוה מזה הנדרש לקיים משפחה לחודש ימים בעולם השלישי (יותר ממחצית אוכלוסיית העולם).

בין אם נקבל אפילו חלק מהדברים, ובין אם לא נשתכנע, ברור לי שרק כך נתקדם להיות כנים יותר ואתיים יותר מבחינה מקצועית.

מאמרים ומחקרים

מאמר מ"קליניקה"- כתב העת של ארגון הרופאים הווטרינרים לחיות הבית בישראל, גיליון יוני 2013.

ד"ר אמיר בור, מרפאת גבעתיים לחיות בית.

מה יותר בריא לכלב, מזון יבש או מזון ביתי? התשובה ברורה. מזון יבש הוא מלא ומאוזן, ומזון ביתי אינו מאוזן ועלול להכיל פתוגנים. החברות הגדולות משקיעות מיליונים בפיתוח המוצרים שלהן ועליהן ניתן לסמוך. בעלים של כלב המרכיב מנה בביתו אינו יכול לדייק, אין לו כלים מדעיים, ובוודאי לא את הידע שיש לתזונאים של הילס,  יוקנובה, או רויאל קנין. בשר טרי וביצים מכילים חיידקים ושאריות חומרים, ולמרות שהם עוברים בקרת איכות, ומתאימים למאכל אדם, בטיפול לא נכון עלולה להתקיים סכנה לחיות המחמד ולאדם.

הידעתם שבארצות הברית הגדולה לא היה מקרה אחד של סלמונלה בבני אדם שמקורו במזון בעל חיים בלתי מבושל, מאז שנת 2006? האם הספקנו לשכוח את התחלואה ההמונית שנקשרה למזונות יבשים מיצרנים בעלי שם ומוניטין, שנבעה מרעלנים כמו אפלטוקסין, או מתרכובות זרות כגון מלמין? רק מתחילת שנת 2013  הוציא ה-FDA 23 קריאות להחזר (recall) או אזהרות בטיחות למזונות יבשים מטעמים של חשד למזהמים, עודף או חסר ויטמינים ויסודות קורט. מזון מסחרי מדופלם לכלבים ולחתולים אינו מיוצר מרכיבים הראויים למאכל אדם, וכולל לפעמים נסורת עץ, קליפות בוטנים טחונות, וקמחים שמקורם מן החי (קמח עצמות, קמח בשר).

האם אני נגד מזון יבש, מלא ומאוזן לחיות מחמד? בוודאי שלא, ולראיה – אני ממליץ ללקוחות שלי להימנע ממזון ביתי, ולדבוק במזון מסחרי מחברה מוכרת. שואלים את עצמכם מדוע? התשובה כנראה נכונה לכולנו: כי כך לימדו אותנו.

חלק גדול מעולם הרפואה הווטרינרית סובב במעגלי התזונה, הרבה יותר מהמצב הקיים ברפואה הומנית. לא זכור לי שרופאת המשפחה שלי אמרה לי מה עלי לאכול, כמה פעמים ביום, ולחם של איזו מאפייה לקנות. הווטרינרים דווקא כן מתערבים לחתול בצלחת. ועושים זאת תוך שכנוע עצמי של הבנה עמוקה בתחום, ומתוך נאמנות למוצרים המסחריים, למרות שאנחנו יודעים שהם רחוקים מאוד מהתזונה שעליה התקיימו כלבים וחתולים אלפי שנים בטבע ואפילו בחברת האדם. מהיכן מגיעה הבקיאות הזאת? והנאמנות?

בארצות הברית מקבלים סטודנטים לרפואה וטרינרית קורס בהזנת חיות מחמד בן כ-50 שעות. 50 שעות, שהם כשבוע לימודים, מתוך 4 שנות לימוד. החומר הלימודי, המרצים, ואיתם כמובן גם התזה, מסופקים ברוב המקרים על ידי חברות המזון הגדולות.

עד כמה שאני יודע, גם בארץ המצב דומה: סטודנטים לווטרינריה מקבלים הרצאות מהווטרינר הראשי של חברת מזון גדולה. סטודנטים מקבלים אפשרות לרכוש מזון מוזל מאוד מנציגי חברות המזון להאכיל בו את חיות המחמד שלהם. סטודנטים משתתפים בתחרויות הנושאות פרס של נסיעה לכנס בחו"ל או ביקור במפעלי החברה הבינלאומית. גם בהמשך הדרך, אנחנו, הווטרינרים, צמודים לחברות המזון. מחקרים בנושא מוצרי מזון ותחלואה ממומנים על ידי החברות. הכנסים שלנו לא היו כל כך טעימים או משכילים ללא תמיכתם הנדיבה של החברות הללו. ומי שמוכר הרבה שקי מזון במרפאתו, אולי יתוגמל בנסיעה להרצאה בחו"ל עם כיבודים ואירוח מפנק (ניחשתם נכון, הבנאדם מריר. אף פעם לא זכה להיבחר…).

בואו נעשה כאן הפוגה לכמה משפטי סיכום לפני שממשיכים, אחרת תטעו בכוונת כותב המאמר. האם אני מתנגד שחברות המזון יתמכו בנו, יציעו לנו לימודי המשך, ישכנעו אותנו למכור במרפאות מזון שממנו אנחנו מתפרנסים? הכי נוח להכחיש. מה פתאום מתנגד? אלו הספונסרים הכי טובים שלנו. אבל לומר את האמת – בי זה נוטע תחושה מסוימת של אי-נוחות. הכל התחיל בכך שחברות המזון הגדולות בעולם הכריזו על שנת 2013 כשנת התזונה הווטרינרית, מבלי לשאול אותי. גם לארצנו זה הגיע. באחד המפגשים בתחילת השנה הודיעו לנו נציגי הארגון שכך הוחלט גם בישיבת הוועד, והכנס האחרון בנושא גסטרואנטרולוגיה ותזונה פתח באופן רשמי את חגיגות שנת התזונה. תזונה תהיה המדד החמישי לחיוניות בבדיקה הרפואית במרפאה. כבר הזדרזו והוציאו חומר למרפאות העוזר לנו להטמיע את הנושא בעבודה היומיומית שלנו. חומר מתורגם לעברית ומקורו באחת מחברות המזון הגדולות בחו"ל. כן, הם כבר מסודרים עם הלוגו של הארגון, כמעין “חותמת כשרות”.

האם זוהי התנהלות אתית של רופאים וטרינרים שאמורים להגיש עזרה לבעלי חיים ללא הבדל גזע, דת ומין? האם הווטרינרים באמת יכולים לעמוד מאחורי ההצהרות של יצרניות המזון המסחרי, ולהגן על המוצרים בלהט, או לחילופין, לפסול מזונות אחרים, במיוחד כאלה המיוצרים בבית, או שאינם מבושלים? אם אתם עונים בחיוב, אתם לא לבד. בשנת 2012 הוציא ה-AVMA אזהרה לבעלי כלבים וחתולים לגבי מזון שמקורו מן החי ושלא טופל כהלכה (כלומר, מזון שלא בושל). למרות זאת, יש מגדלים רבים שנמנעים ממזונות מסחריים ומגישים לבעלי החיים שלהם מזון טבעי ולא מבושל. ודאי שמעתם על הטרנד של דיאטת BARF (Bones And Raw Food Diet).

מאמרים ומחקרים נוספים

מחקר בלגי: חיות מחמד שאוכלות אוכל טרי חיות טוב יותר בגיל מבוגר

ד"ר בני סופר

ד"ר אורנה שילת עדן מתוך מגזין חיית טבע

ד"ר גרג

ד"ר ליסה פיארסון – חתולים

האכלת חתולים- דגשים

ד"ר תום לונסדייל

ד"ר בייקר: גורם השמנה אצל חתולים

Chester Animal Hospital

איך לקרוא את מרכיבי המזון והערכים התזונתיים – חשוב מאוד!

ד"ר ג'ף פיינמן: מה מסתתר מאחורי האוכל היבש?

מה מסתתר מאחורי הרכיבים העלומים של המזון היבש? Ann Martin

סוכרת אצל חתולים, הגורמים

הספר raw fed cats 

המעבר לאוכל טרי, כללים.

איך מתחילים?

 RAW instincts magazzine

ניפוץ מיתוסים על אוכל נא

האם האוכל הטרי בטוח לכלב שלי?

 united kindom raw meaty bones

האם האוכל של החתולים המתועש מסוכן?

איך ומתי התחיל המזון היבש?

מה עומד מאחורי הארגונים האחראים על המזון?

האם דבש טוב לכלבים?

כתבה על ניסיון אישי עם המעבר לאוכל טרי

האם האוכל שאנו נותנים הורג את חברינו הטוב?

ערכים תזונתיים של מזון

מתכונים

10 מתכונים מובילים להורדה

מהאתר " חיי כלב"

BARF אוסטרליה

BARF ההשפעה על החתולים

BARF כל המחקרים והשאלות

הוטרינר הכי נחשב בארה"ב ד"ר Martin Goldstein

קבוצה בפייסבוק

אמא טבע יודעת מה חתול צריך לאכול, בואו נלך בדרכה

כתבה מחו"ל

אתר ייעוץ לאוכל בחו"ל

תזונאית בעלי חיים

כתבה

וטרינר באנגליה

כתבה ב ynet

מומחה ברפואת כלבים וחתולים

ריכוז כתבות נוספות

הורדה של המאמרים שבאתר

כל הזכויות שמורות לביודוג 2019

תנאי שימוש